<h1>ראבי"ה סימן תתקע"ח</h1>
<h2>דף יד:</h2>
בפ' כל הפסולין [ל"ג ע"ב], טמא שנגע בתרומה נפקא ליה לר' יוחנן מבכל קדש לא תגע, וכן במסכת מכות [י"ד ע"ב]. ואיש איש מזרע אהרן מוקי ליה באכילה דתרומה, במסכת מכות. ולריש לקיש, אכילה ונגיעה בתרומה נפקא ליה מאיש איש מזרע אהרן וגו', אע"ג דאכילה לחוד כתיבא ביה, וזהו תימא קצת. ותו ק"ל, דבריש פרק הערל [ע"ה ע"א] בסוף גמרא מוקי בכל קודש לא תגע לאכילת תרומה, וכו'. אתה אומר לאכילה או אינו אלא לנוגע, וכו' עד, מדאפקיה בלשון נגיעה ש"מ נגיעה כי אכילה. ומיהו גופיה דקרא באכילה דתרומה מיירי, דמקיש קודש למקדש, והשתא ק"ל כמאן, אי כר' (יוסי) [יוחנן] מה צריך הקיש, הלא אוכל תרומה בטומאה נפקא ליה מאיש איש מזרע. ואי כריש לקיש, הלא בכל קודש לא תגע אתי לנגיעת קודש ולא לנגיעת תרומה, בזבחים ובמכות. אבי העזרי.
